In Sickness and In Health

Trip Start Jul 30, 2012
1
13
25
Trip End Jun 04, 2013


Loading Map
Map your own trip!
Map Options
Show trip route
Hide lines
shadow
Where I stayed
Central Hotel Shanghai
Read my review - 4/5 stars

Flag of China  , Shanghai,
Tuesday, November 6, 2012

אחד הדברים הקשים עבורי בטיול ארוך זה להיות חולה או שפיל או נעמי חולים במקום זר. כשאנחנו חולים אני מעדיפה את המיטה המוכרת, והרופאים הידועים. מה שהפך את הטיול בסין לקשה במיוחד היתה העובדה שפיל היה חולה. לא רק שהיינו בטיול, עם טיסות מתוכננות הדורשות מאמץ פיזי, גם היכולת למצוא רופא דובר אנגלית או תרופות היה מסובך ביותר. התיכנון המקורי היה להיות בהונג קונג יום וחצי, בעיקר כתחנת מעבר, ולאחר מכן שישה ימים בשנחאי ובערי המים שבסביבתה. בדרך לשדה התעופה הרגליים שלי התנפחו וגירדו בטירוף והסתבר שפיתחתי אלרגיה לא ממש ברור למה. (אני חוסכת מכם את התמונות המזעזעות). לפיל התחיל כאב אוזניים ולקראת הנחיתה בהונג קונג כבר היה ברור שזו דלקת אוזניים, ויתכן שהוא לא יוכל לטוס לשנחאי במועד המתוכנן. אז כשהגענו למלון ב-2 בבוקר, פיל נסע ישר לבית חולים לקבל מרשם לאנטיביוטיקה, בתקווה שמצב האוזניים ישתפר תוך 36 שעות. את רוב היום בילינו בבדיקת אפשרות לנסיעה ברכבת, ובבדיקות מול חברת התעופה לגבי המשמעות של ויתור על חלק ממסלול הטיסות. (מסתבר שזה מבטל את כל כרטיס הטיסה לניוזילנד וחזרה לאנגליה וצריך להזמין ולשלם מחדש). למזלנו האנטיביוטיקה עזרה ועלינו כולנו ביחד לטיסה במועד המתוכנן.

החוויה בשנחאי עצמה היתה בעיקר של קושי ומאמץ. כל משימה יום יומית פשוטה הפכה לאתגר. נהגי המוניות ורוב האנשים ברחוב לא רק שלא מדברים אנגלית הם גם לא מסוגלים לקרוא שמות של רחובות או אתרים באותיות אנגליות. כך שלפני כל יציאה במונית מהמלון היה צריך לבקש מצוות המלון שירשום עבורינו את הכתובת באותיות סיניות. הניסיון להזמין או לקנות בחנות משהו אכיל גם הוא אתגר, ונעזרנו הרבה בשפת גוף, תנועות ידים ותמונות. אפילו בשדה התעופה בו היה תרגום של התפריט לאנגלית התקשנו לאכול. הזמנו כרעי עוף, וקיבלנו משהו גרמי וקשה, שהסתבר ככפות הרגלים. למותר לציין שלא נגענו באוכל.

ההליכה ברחוב גם היא אתגר מיוחד. הרחובות רועשים וסואנים, והמכוניות מרבות לצפור. אור אדום הוא רק בגדר המלצה, ביחוד לאופנועים, אבל גם למכוניות. ההליכה ברחוב עם נעמי התגלתה כמשימה בפני עצמה. כל חמישה צעדים בערך עצרו אותנו, ליטפו את נעמי (עם או בלי רשות), וביקשו לצלם אותה או להצטלם איתה, הפלא הבלונדיני. הרחובות מלאים באנשים ולשנייה לא הסרנו ממנה עיניים או ידים. ולנעמי שרגילה לחופש ומרחב זה היה עינוי סיני. (תרתי משמע), למרות שהיא נהנתה מתשומת הלב ולקראת סוף הביקור כבר היתה משוכנעת שהיא דוגמנית מפורסמת. האנשים ברחוב חברותים ומלאי חיים, ובמדרחוב הסואן מתקיימים מידי ערב ריקודי עם, אנחנו נהנו לצפות בהם ואילו נעמי הצטרפה אליהם בשמחה, לבושה בשמלה סינית מסורתית.

אני הייתי גאה מאד בנו, שלמרות כל הקשיים, למדנו די מהר להסתדר ולנוע ממקום למקום הרבה בזכות מערכת התחבורה המודרנית והמהירה של שנחאי, עם מכונות לממכר כרטיסים ושלטים באנגלית. טיילנו לאיזור הבונד, אזור יפה לצד הנהר עם ביניינים בסגנון קלאסי אירופאי. פסענו לאורך הנהר בו משתקפים מצדו השני גורדי שחקים מודרניים המהווים את הרובע הפיננסי של העיר וחוברים לסקיי-ליין מרשים. ביקרנו באקווריום הגדול של שנחאי בו צעדנו במספר מנהרות תת-קרקעיות מעליהם שוחים בן השאר כרישים, צבי ים, וטריגונים. אחרי הצפיה המרובה ב"מחפשים את נמו", כולנו נהננו מהחוויה.

לפני שהגעתי לסין ידעתי שמדובר במדינה לא דמוקרטית עם מגבלות משמעותיות על חופש הביטוי, ושפייסבוק, יוטיוב ואתרים נוספים חסומים לגלישה, ועדיין הייתי מופתעת כשחוויתי זאת על בשרי. גם הטלפונים שלנו לא קיבלו שיחות בשנחאי והרגשתי מנותקת משאר העולם.

לא עברו יומיים מאז שהגענו לעיר ופיל מתח שריר בגב, ונשאר מרותק למיטה לימים הבאים. המשימה לקנות עבורו תרופות אנטי דלקתיות, הפכה, כיאה לסין, למשימה קשה ומורכבת. למודת ניסיון ניגשתי לדלפק במלון וביקשתי שיכתבו עבורי בסינית "תרופות אנטי דלקתייות". במקום זאת, הם הפנו אותי לבית מרקחת סמוך האמור לתת שירות באנגלית. מסתבר שהשירות באנגלית זו סטודנטית צעירה עם גוגל טרנסליט ללא ידע ברפואה, והרוקחים עצמם אינם מדברים מילה אנגלית. הרגשתי ממש חסרת אונים. פיל במלון ללא יכולת תזוזה, ואני לא בטוחה שהבחורה הצעירה מולי מבינה מה הבעיה. התרופה שהיא מנסה למכור לי איננה נושאת שום כיתוב באנגלית, לא של המרכיבים הפעילים ולא של הוראות השימוש, ואין לי מושג מה אני קונה. בסופו של דבר, ההצלה המשמעותית הגיעה בדמות מילון תרופות אנגלי-סיני. למזלי זכרתי את שם התרופה הניתנת בארץ וכך יכולתי לאתר במילון את המקבילה הסינית.

נעמי ואני ניסינו להפיק את המרב מהמצב הקיים, וסיירנו לבדנו בעיר. בתוך כל הרעש והמהומה מצאנו פינת חמד מקסימה, גני יואן. אלו גנים סיניים יפיפיים בני כ-400 שנה, הממוקמים בצפון העיר העתיקה של שנחאי, ונחשבים בין היפים באסיה. טיילנו שם כמה שעות, ופשוט נהננו מהירוק, מהארכיטקטורה המיוחדת, מבריכות הדגים, מהשקט, ומהמרחב. משם המשכנו בכוחות מחודשים לעיר העתיקה, ולבאזר הרועש והצבעוני שלה.

בבוקר הטיסה השתרכנו למטוס כשפיל עדיין מתקשה ללכת. כולנו נשמנו לרווחה כשהמטוס המריא, שמחים להפרד מהחלק הזה של הטיול.

My Review Of The Place I Stayed



Loading Reviews
Slideshow Report as Spam

Use this image in your site

Copy and paste this html: