Leaving Mongolia
Trip Start
Jul 03, 2011
1
9
92
Trip End
Ongoing
Moron, Hovsgol, Mongolia
Friday, July 29, 2011
אנחנו מתחילים במסע לבייג'ינג. ממש יציאת מצרים... אנחנו מתכוננים
נפשית למסע בין ארבעת הימים שיקח אותנו לבייג'ינג.
בבוקר אנחנו עוזבים למורון- העיירה הראשונה בדרך. שלוש וחצי שעות של נסיעה קופצנית
מלוות בבחילה בינונית עד קשה... איליה קיבל צבע של בובת שעווה בדרך, המסכן (איליה:
אכן הנסיעה לא הייתה קלה...). אנחנו
מגיעים ל- מורון ומגלים שאין כרטיסים לאוטובוסים שיוצאים באותו יום לעיר הבירה אז
אנחנו מזמינים דרך ההוסטל מקום לאוטובוס שיוצא מחר ונשארים יום בעיירה. מרגישה כמו
זומבית אחרי הנסיעה. בעיירה רואים כלבים משוטטים עם רגלי כבשים בפה.
חזרנו להוסטל עם השירותים מהגיהנום, הבעלים מתייחסים לתיירם כמו אל שטרות כסף
מהלכים. מוזר לי שחוץ מהעמלות הברורות שהם גובים עבור טיולים שאפשר לארגן דרכם, הם
גם גובים תשלום נוסף אם מזמינים דרכם מונית או אם מזמינים דרכם כרטיסים לאוטובוס,
אבל יש להודות שזה מאוד נוח וחוסך את הטרחה של ללכת ולעשות את זה בעצמך כשאתה לא
דובר את השפה המקומית.
30.7.11
כמה שלא רצינו, וממש לא רצינו. בסוף זה הגיע - נסיעת ה-20 שעות לעיר
הבירה אולןבאטר. אבל אם חייבים אז חייבים!
ההמתנה לאוטובוס נמתחת לאחר שאנחנו מגלים בתחנה שהאוטובוס עליו אנו
אמורים לעלות בוטל והוסיפו אותנו לאוטובוס שיוצא שעה מאוחר יותר. אנחנו עולים
לאוטובוס והפלא ופלא, הנסיעה קופצנית, אבל לא מזעזעת כמו שחשבנו. אמנם היו רגעים
שרציתי להקיא, אבל לשמחתי לא רבים, ומכיוון שהיו לנו כיסאות הפעם, "הצלחנו
לישון" (כלומר, להיכנס למצב של הכרה חלקית לפרקי זמן קצרים ואז לחזור להכרה
כשיש קפיצה אלימה במיוחד).
אין ספק שהנסיעה בצפיפות עם מונגולים היא תמיד מעניינת ומאתגרת – עד
מושב צפוף שבו אמורים לשבת חמישה אנשים מונגולי מבוגר יחסית מנסה להידחף בין
האנשים ממש לידי ואני לא כל כך מאפשר לו. לא נראה שהוא כל כך מרוצה מהעניין שזר לא
נותן לו לשבת. במהלך כמה שעות בתחילת הנסיעה אני רואה שהוא כל הזמן מזיז תחבושת
שיש לו על האמה ומשחק בפצע שמתחתיה. כמובן, שידיו מזוהמות ומאוד סביר שהוא יזהם
לעצמו את הפצע. אחרי זמן מה נחמרו רחמי עליו והוצאתי את ערכת העזרה הראשונה המקיפה
שלנו, כמובן שהוצאת ערכת העזרה הראשונה מלווה במבטים המומים מצד חלק גדול מיושבי
האוטובוס, אני שם לו יוד וחובש לו את הפצע כמו שצריך ומסביר לו כמיטב יכולתי שלא
יגע בתחבושת. כהרף עין, אני פתאום הופך לגיבור של האוטובוס, כמה נשים מציעות לי
ממתקים מונגולים וכולם נראים מאוד שמחים. במהלך הנסיעה כל פעם שאני מוציא משהו
מהתיק כולם מביטים בי במבטים מלאי עיניין, אם זה אוזניות בלוטות' כולם ירצו לשמוע
את המוזיקה ולהעביר את האוזניות, אם זה כרית מתנפחת לנסיעות וכו'... אין ספק
שבזכות המונגולים המבדרים הנסיעה עברה במהירות.
31.7.11
עם הגעתנו לאולן באטר, אנחנו מבררים על כרטיסי רכבת שיוצאת באותו יום
לעיירת הגבול הסינית EREEN, כי לא בא לנו להישאר פה אפילו לילה אחד, אבל בגלל הנסיעה
המייגעת, אופציית המשך הנסיעה באותו יום היחידה שמוסכמת על שנינו היא אם תהיה רכבת
ישירה לסין.
בתור אנחנו פוגשים בחור ישראלי חמוד בשם תום ויחד מגלים שיש באותו ערב רכבת ישירה
לסין, ולא רק זה אלא יש מקומות שינה, כלומר חדרון פרטי של ארבע מיטות ונסיעה חלקה.
אנחנו משלמים בערך $45 כל אחד וקונים כרטיסים חזרה לציויליזציה, או לפחות
ציויליזציה חלקית.
יש! יש! יש! עוזבים היום את מונגוליה והפעם בקרון של מיטות
רכות ולא עם מונגולים מזיעים..
התנאים המשופרים גורמים לנסיעה לעבור בן יעף ולפני שאנחנו שמים לב
מעירים אותנו בגבול מונגוליה- סין לביקורת דרכונים וסוף סוף אנחנו עוברים לסין!!
מונוגוליה סיכום עלויות :
$24 ליום לאדם, 24 ימים.
טיסה : דאלאנזאדגד – מורון – $254 לאדם.
סה"כ : $1660 ( 5,800 ש"ח )
1.8.11
לוקחים אוטובוס באותו היום מארליאן לבייג'ינג, אוטובוס מלא במיטות מפנקות
ו-12 שעות לאחר מכן אנחנו בבייג'ינג.
Comments
13717615953 zזה הטלפון שלי הלילה אני יוצאת לשנחאי..... הייתי במלא מקומות להמליץ לכם