Jeep Trip Safari

Trip Start Jun 15, 2012
1
9
21
Trip End Jul 14, 2012


Loading Map
Map your own trip!
Map Options
Show trip route
Hide lines
shadow
Where I stayed
Mrs Wijenayake's Guesthouse

Flag of Sri Lanka  ,
Monday, June 25, 2012

זה היה היום הכי מיותר שהיה לנו עד כה. האמירה הזו מוסכמת של שני צדדי
הטיול. באנו לראות ספארי של מגוון חיות הבר של סרי לנקה, ויצא ששילמנו 82$ על משהו
שלא יכול להתחרות אפילו עם גן החיות התנכי בירושלים.

בעיקרון יאלה אמורה להיות שמורת הטבע הגדולה והמגוונת ביותר בסרי
לנקה. וכל סרי לנקי יודע שבשמורה הזו ישנם הרבה נמרים ואפשר לראות אותם בקלות.
ואפילו בעל הגסטהאוס שלנו הבטיח לנו שאם לא נראה נמרים, הג'יפ ישאר עד שנאתר אותם.


הלכנו לישון בצפייה רבה וקמנו בשעה 4:20 בכדי להספיק לראות את החיות
שותות ממאגרי המים הרבים שישם בשמורה. עלינו על ג'יפ מרשים של שש מקומות שמסודרים
בשלוש שורות, מאד נוח לצפות ממנו. אני ושלי ישבנו בשורה הראשונה לאחר הנהג,
והצטערתי שלא הבאנו שתי מצלמות, שכל אחד מאיתנו יוכל לצלם את הנעשה בכיונו שלו.

הגענו כעבור חצי שעה. התחלה מבטיחה – ראינו חזיר בר ישן בפתח השמורה.
נסענו למאגרי המים, אבל חיות הבר כנראה שתו במאגר מים אחר, או שאולי שתו אתמול, כי
לא ראינו שום חיה שווה. ראינו המוני איילים בשמורה. אבל איילים זה כמו מנה ראשונה –
זה יפה להתחלה אבל מהר מאוד אתה דורש את המנה העיקרית – פילים ונמרים. בתחילה
רצינו לעזור למאתר חיות/נהג למצוא והסתכלתי בקפידה על כל עץ עם פוטנציאל. אבל אחרי
שעה ששום דבר לא קרה, התחלתי להתנמנם בחזרה ולישון בכסא שלי, שהוא ימצא אותם.

אחרי שעתיים של חיפושים ונדודים ברחבי הפארק, הבנו שיהיה קשה לצפות
בנמר ואפילו פיל לא מובטח לנו. רק כמה חורפנים חומים (אני חושב), חזירים (שיש כאלו
גם בארץ) והמון איילים (שטכנית גם יש אותם בארץ). לפני סיום החלק הראשון של הבוקר,
הנהג לקח אותנו לבריכה של ציפורים ותנינים. היו שם כעשרה תנינים, ציפורי מרבו,
ועוד סוג ורוד של ציפורים. יחסית מרשים (למנה ראשונה).

עצרנו בשעה שמונה לחוף השמורה לטובת הפסקה של חצי שעה. שם היתה אנדרטה
לזכר הנספים בפארק בעת הצונאמי של 2004. כחמישים אנשים נהרגו שם, מחציתם מקומיים
והשאר תיירים. מילא המקומיים שזהו ביתם, אבל התיירים ששילמו כסף רב לישון בתוך
השמורה ולא בעיירה שנמצאת כ 20 ק"מ מהחוף ולא נפגעה מהגל הקטלני. טרגדיה
אירונית, לו רק היו קמצנים קצת יותר.

המשכנו לאחר שאכלנו סנדביצים טפלים עם טונה שבעל הבית הכין לנו. שלי
נמנעה. כעת היה חם יותר ואולי החום יוביל את החיות למאגרי המים. ואכן כך היה, רק
לא את החיות הנכונות. מאות תאואים יצאו ממחבואיהם ונכנסו לתוך בריכות המים. למעשה
תאו מים הוא חיה אמפיבית שכן הוא מבלה חצי מהזמן בתוך מאגרי המים. התאואים לא
הרשימו אותי, קוראי הותיקים יותר ודאי זוכרים את המצאת הספורט "רכיבה על תאו
במים" שהמצאתי בהודו לפני כמה שנתיים. לאחרים מצורף קישור:

http://blog.travelpod.com/travel-blog-entries/blummo/1/1269687935/tpod.html#_

בכל זאת, מצאנו עוד כמה חיות כמו טוקנים עם מקור ענק, לטאת ענק נחה על
ענף שמרשים שהנהג הצליח להבחין בה. גב של חתול פרא שהבחין שמצאנו אותו ונס מהר.
צללית של פיל מבין סבך העצים, סנאים, חורפנים וחיה שנראית כמו הכלאה של השניים.
חיות שובבות.

שכבר כמעט ואמרנו נואש, גילנו משפחה של פילים באמצע בריכת התנינים
והציפורים. הפילים נכנסו להצטנן מהחום ואנחנו שמחנו לראות משפחת פילים כולל גור
פילים קטן מאוד. כמובן שכל שוכני הבריכה יצאו החוצה בכדי לפנות מקום לגדולים מהם.  הציפורים עמדו בשפת הבריכה והתנינים לא העזו
להוציא את הראש החוצה. שני הפילים הבינונים הם זכר עם חטים ונקבה ללא חטים בני
שנים אחדות. כולם מלווים ע"י פילה בוגרת. יצא לנו לראות אותם במשך כמה דקות
וכל התמונות של הפילים משם.

תוך כדי הנסיעה הקשה על שבילי הפארק ברכב 4X4, שאלתי את עצמי, מי נהנה
מטיול שכזה? להיות מטולטל ברכב עם רעש בלי פוסק של המנוע שמבטל את רחשי הטבע,
לאכול חול ואבק ולהתאבן בצורת ישיבה לא נוחה לכמה שעות. למה התחביב הזה כל כך נפוץ
בישראל? ואיזה סדיסט מביא את כל המשפחה לסבול איתו את חבטות הדרך. מי חשב לקרוא
לעינוי הזה תחביב או אטרקציה? "טיול ג'יפים". עזבנו את השמורה לקראת
13:00, ללא נמרים. גשם פתאומי ירד עלינו כלועג להפסד הצורם.

בחישוב מהיר שילמנו: 20 דולר לפיל או 20 דולר לטוקן, 8 דולר לתנין, דולר
לחזיר, כמה סנטים בודדים פר אייל או תאו או 80 דולר עבור החורפן-סנאי. כשאני משווה
את היום ליום במאסאיי מרה בקניה שעשיתי לפני כמה שנים – הפסדנו. בזבזנו כ98% מהזמן
על נסיעה בלי לראות כלום חוץ מעצים. לא היתה סיבה להביא שתי מצלמות, אפילו באחת
השימוש היה חלקי ודל יחסית.

עוד חיכתה לנו נסיעה גדולה מאוד לכיוון גאלה. חמש שעות באוטובוס.
והנסיעה בבוקר לא גרמה לעודף אנרגיה או מוטיבציה, מצד שני להשאר בטיסו אפילו פחות.
אחרי ארוחת צהרים אצל החבר מהיום הקודם, תפסנו אוטובוס למאטארה ומשם עוד אוטובוס
לכיוון גאלה. עיר הולנדית עתיקה עם מבצר ימי ששימש בסיס לקולוניאליזם בעבר ומשמש
מקום בילוי ולינה לתיירים בהווה.
Slideshow Report as Spam

Use this image in your site

Copy and paste this html: