Oh captain, my captain

Trip Start Apr 19, 2009
1
152
158
Trip End Apr 18, 2010


Loading Map
Map your own trip!
Map Options
Show trip route
Hide lines
shadow
Where I stayed
waves

Flag of India  , Karnataka,
Tuesday, April 6, 2010

עברו יומיים ואני כבר מקצועי על הסירה ומעורה בחוף פאלולים. קבוצה של מטיילים ישראלים שנתגבשה לה מתוקף היותם במקום אחד, בזמן אחד. מצאתי מסעדה מקומית של טאלי גואני, האוכל המסורתי של גואה. עם קארי פירות ים חריף וקוקוס, מעדן. הפכתי להיות הלקוח הקבוע שלהם, וכל צהרים אחרי השיעור הייתי מגיע להחזיר אנרגיות עם אורז וקארי. השייט שואב את כל הכוחות מהאדם, וכעבור שעתיים של הפלגה הגוף מותש.

 בין לבין גם שכרתי קייק לכל היום. התחלתי עם חתירת בוקר לעבר סירות הדיג שמחוץ למפרץ. שם בשעת בוקר מוקדמת אפשר לראות דולפינים מזנבים ברשתות הדיג העמוסות. שמחים מהשלל הרב, הם קופצים מהמים אל האוויר. לא הצלחתי לראות אותם עם הקייק. אחרי באחת הפעמים עם הקאטאמאראן ומתיו, ראיתי דולפין מזנק מהמים. כולו, לא רק גב וזנב. דולפין שלם קפץ לידינו ונעלם בחזרה אל המים.
 
אחרי שש שעות שעות לימוד, מתיו נתן לי את הסירה לבד, לשוט בחוף פעלולים. הוא הכין עבורי מסלול מכשולים של דגלים צפים, בכדי שלא יהיה לי משעמם. ואני ניוטתי את הסירה בהצלחה בין הדגלים. המון דברים מתבהרים לך כשאתה לוקח את הסירה לבד. פעם ראשונה שאין עין מפקחת עלי לתקן שגיאותיי לפני שהן מתפחות לטעויות ענק. והאחריות שלי על הסירה. מעין התלהבות מהחדש והתרגשות מהעוצמה שביד

 וכך טסתי על המים עם הסירה שכעת שקלה 160 קילו ועוד 70 שלי. חתכתי את המים עם סכיני הסירה, הרמתי אשדים מעבר לסנפירים האחוריים. מרתק איך הסירה הזו, כרוח אלוהים,  מרחפת על פי המים. (אני יודע שאותו תיאור כמעט הופיע בפרק הקודם, אבל יש הבדל של שמיים וארץ ביחד לעומת לבד). אחרי שעתיים סיימתי וחזרתי אל היבשה. כולי מותש, מתקיים על המוטיבציה והאנדרנלין כי האנרגיה אזלה ממזמן. כזו התרוממות רוח מזמן לא הרגשתי, סיום חוויה מוצלחת. ועוד נותר לי יום עד שאני עוזב. 

 בזמן שיצא לי לדבר עם מתיו גיליתי שמקור המילה קאטאמאראן הוא שני גזעי עץ מחוברים בטמילית. וששמן של סירותיו: רודאליוס, סטיבה ואינדיקה הם שלושת סוגי הגראס השונים. אף פעם לא דחיתי פיסות של ידע כללי.
למחרת הגעתי בצהרים. בבוקר הרוח לא התרוממה. ואני חיכיתי לשווא על החוף למשמע משב רוח חלוצי, שיבשר על בואה של המיוחלת. בצהרים מתיו הגיע בליוות זוג תיירים אירים. הם שכרו אותו שישיט אותם אל חוף ירח הדבש. ומתיו שאל אותי האם אני רוצה להצטרף אל ההפלגה בסירה נפרדת. למה לא. 

 יצאנו בזוג סירות. הם באחת, ואני לבדי בשניה. הסירה שלי היתה קלה מאוד ולכן גם מהירה בהרבה, כל הדרך עשיתי מעגלים סביבם. אחד היתרונות העיקריים של השיוט בזוג, הוא התמונות שהם צילמו אותי. זכיתי לתעוד מעשי, תמונות מרשימות רבות. אחרי שעה של שיוט הגענו אל החוף. בכל עשר הדקות האחרונות שמרתי קו מדיוק מאחורי הסירה של מתיו. נעזר במפרש בכדי לקבוע את המהירות היחסית בינינו. הדרך לחוף נסתרת וקשה. איי סלעים מכסים את רצועת החול הקטנה ורק בדקות האחרונות היא נגלית לעיני המשייט. אני גאה בעצמי שהצלחתי להביא את הסירה אל החוף ולשמור על מהירות רצויה, שאלתי בליבי למה לא לעשות כבר קורס משיט.
 
הסירות החיפו ואנו ירדנו אל החוף. שחייה ברצועת חוף בודדת. שלוק של רום,"החבר הותיק",  מהפלאסק של מתיו. חיסלנו אננס שקניתי מרוכל על החוף של פאלולים שניה לפני שיצאתי אל הים. לאחר מחצית השעה, הכנו את הסירות ליציאה. לקחתי את הסירה הצבוענית בדרך חזרה. אך כשמתחתי את המפרש גיליתי שההגאים תקועים בין החבלים. הסירה, בחוסר שליטה, סבה על צירה והתקדמה אל החוף. היא שיפשפה את הסלע המשונן מצדפות ופגעה בחול ונעצרה. 

 למזלי זו היתה שריטה קטנה, נזק קוסמטי. מתיו, לקח את העניין בקלות מפתיעה יחסית לאדם שכמעט איבד שליש מפרנסתו, מלבד צעקה שהרים בהתרחשות האירוע ופנים זועפות בדקות הראשונות. הרגשתי שהוא מנחם אותי ומעודד אותי מהיגון ששקעתי בו כשכמטע קיסקתי סירה על שרטון. אני הרגשתי רע. כמעט גדעתי את מקור הפרנסה של מתיו בשטות של חוסר תשמות לב. מזל שהכל נגמר בשלום. 

 חזרנו בהםפלגה מהירה אל החוף. גם אז הקפתי את הסירה השניה בכדי להתאמן על הפניות לתוך הרוח ומחוץ לרוח (טאק וג'ייב). כשהגענו אל החוף הודתי למתיו על החוויה האדירה שהוא העניק לי. לימד אותי לשוט, ונתן לי יד חופשית לקחת את הסירה שלו להתאמן בעצמי. רוח, מים, ים ושמש. "לו הייתי פיראט, על שבעת הימים לבקשך בספינה אז יצאתי".
Slideshow Report as Spam

Use this image in your site

Copy and paste this html: