The holy trinity

Trip Start Apr 19, 2009
1
157
158
Trip End Apr 18, 2010


Loading Map
Map your own trip!
Map Options
Show trip route
Hide lines
shadow

Flag of Israel  ,
Monday, April 12, 2010

יצאתי ביומי השני בעיר לסיור במקומות הקדושים בירושלים. שלוש דתות, שלושה סמלים בעיר אחת. הכותל המערבי והר הבית, כיפת הסלע ומסגד אל אקצא, כנסית הקבר. השילוש הקדוש, הטריניטי, בעיר הקדושה.
את תחילת היום כבר רשמתי בפרק הקודם. משם ירדתי אל השוק בדרכי אל הכיפות האפורות ושעריה הקשתיים של הכנסיה הקדושה ביותר לנצרות. במקום זה ישו נצלב, ובמקום הזה שלושה ימים לאחר מכן, הוא הגיחלתחייה ועלה השמיימה. הבוקר המוקדם סינן מטבעו את כל העצלים והקבוצות המאורגנות. נכנסתי ללא תור, והכנסיה היתה כמעט כולה לרשותי. מלבד כמה מאמנים בודדים, כמרים, וקומץ תיירים חרוצים, לא היה שם איש. 
הסתובבתי באגפים השונים של המבנה. שמעתי את תפילת הבוקר שזומרה בשירה גבוהה ושמיימית. זכרתי מביקורי הקודם כמה שנים קודם לכן, שניתן לעלות לקומה השניה של הכיפה הגדולה, אבל כעת דלת המבוא היתה חסומה. תחושת אפלולית של אירופה שוררת בכנסיה הזו. כנעלם המרזח התיכון עם חומו הצחיח ואורו הבוהק, ובמקום זה הגיע אוויר הארצות הקרות ואפלת הצפון, בליווי ציורים גוטיים. 
יצאתי לתחנתי השניה, הכותל. ביקרתי בו בחטף אתמול, אך לא התעמקתי מספיק. כעת השמים הכחולים של הבוקר החדש צבעו את הכותל והר הבית בצבעים להם הם ראויים. דרך רחוב היהודים נכנסתי אל הכותל. רוב האנשים היו עסוקים בתפילת שחרית. פה ושם ילדים בני שלוש עשרה חגגו עליה לתורה. שגרת כותל רגועה של יום שני רגיל. עליתי על הרמפה המכוערת שבנו בכדי להכנס להר הבית. בחור חרדי מבוגר שאל אותי לאיזו דת אני משתייך, שאני לובש את השמלה הזו.
משם אל החלק המוסלמי, רמפה מכוערת בבניה כיערה את רחבת הכותל, אך הביאה מבקרים אל רבחהת הר הבית. עברתי את השער, והנה אני בפנים. זו לא היתה הפעם הראשונה פה. התגנבתי לפני כמה שנים דרך שער אחר להציץ על הכיפה. אבל כעת הייתי תייר, והרגשתי נינוח לפסוע בכל השבילים ולהתעקב על המראות. ראשון ראיתי את המעבר המקורה. מרובה קשתות צלבנים סימטריות. אור שחודר ומאיר את הצללית שלהן  על הקיר הנגדי. מראות כאלו ראיתי לעשרותיהם בהודו, נחמד להזכר בארמונות הפאר של אורצ'ה פה בירושלים. מסגד אל אקצא היה סגור למבקרים. הלכתי עד אוורות שלמה והתיישבתי על החומה החיצונית. מבין החריכים ניתן היה לראות את מצבות הר הזיתים, וכנסית הרוסים מריה מגדלנה בנצוץ כיפותיה הזהובות.  
משם פניתי לכיפת הזהב, כיפת הסלע. עוד לא יצא לי אף פעם להתעמק מקרוב ביצירת האומנות הזו. הארכיטקטורה המופלאה והצבעים הנהדרים. המבנה לא נופל מהטאג' מאהל וארמונות ראג'אסטאן. אולי כן, אבל זה עדיין מדהים שיש לנו משהו כזה בארצנו הקטנה שסבלה רוב שנותיה מדלות ומחסור.
הקפתי את הבמה העליונה של הכיפה, אומד את כל פאות הבניין ואז החלטתי להכנס. צעדתי בבטחה אל הפתח, הורדתי נעלים כבן בית שמורגל בכך וכבר עמדתי בדלת הכניסה, כמעט שנכנסתי אז מאחורי שמעתי קול ששאל אותי האם אני מוסלמי. לא, עניתי. שומר הווקאף באדיבות הסביר לי שרק למוסלמים מותר להכנס אל המתחם. נותרתי מחוץ.
יצאתי מהמתחם ופניתי לשער האריות. משום מה נזכרתי בסיפור הצנחנים שבאו לכבוש את הכותל, ובמאמציהם להגיע אל הכותל חלפו את שערי הר הבית, קודש הקודשים לשעבר, כלא היו, ונעצרו רק כשהגיעו את תל האבנים שתוחם את המבואה החיצונית של המקדש החרב. יצאתי והתחלתי את הטיפוס לעבר הר הזיתים. בדרך פגשתי כומר רוסי, דיברנו תוך כדי שהוא מראה לי את הדרך לפתח כנסיית מריה מגדלנה, הוא אף ניסה לשכנע את האחיות ששומרות על הכניסה שיתירו לי להכנס מעבר לשעות הכניסה המוגדרות, ללא הצלחה. הודתי לו וחזרתי אל הטיפוס שלי.
כשהגעתי אל ראש ההר, בין דגל ישראל שהתנופף בגאון ברוח האביב, מגדל הפעמון הנוצרי של פסגת הר הזיתים והכפר המוסלמי, עצרתי. חיפשתי מקום שמשקיף מזרחה אל עבר ערבות מדבר יהודה וים המלח. נכנסתי לשכונה צדדית ומצאתי בניין גבוה. עליתי בגרם המדרגות והגעתי אל הגג, הבנייה הערבית שלא כמו הישראלית מתירה כניסה קלה אל הגג. ללא מנעולים, סולמות ופירים צרים. את ים המלח לא ראו בבירור, רק קו מתאר מטושטש. חזרתי אל רחבת הכפר, שם אחד הזקנים הזמין אותי לקפה. האשם, איש בן 50 עם עשרה בנים. ישבנו ודיברנו עד שהסתיימה הכוס
בצהרים יצאתי לשוטט בשוק מחנה יהודה. מאפים במרציפן (לא היה רוגלעך), חומוס אצל רחמו. חזרתי לעת ערב לקנח בכנאפה אצל ג'אפר מהעיר העתיקה. בלילה יצאתי עם שרה, בחורה גרמנית שהכרתי לפאב בעיר העתיקה. סיימתי את שהותי בירושלים. מחר אני חוזר הביתה. נאחז בציפורני בתואר התייר עד השנייה האחרונה. החיים הרבה יותר שמחים כאתה לא מחויב לשום דבר, מרחף בין מקומות ולא נותן לשום דבר להשפיע על המסלול שקבעת. הטיול לא נגמר, הוא רק חלק משרשרת החיים הארוכה שקובעת מי אנחנו ולאן נגיע בסוף חיינו.  
Slideshow Report as Spam

Use this image in your site

Copy and paste this html: